למה האופים הטובים ביותר מעדיפים תנורים בעלי חימום אינפרא-אדום
רוב התנורים משתמשים באבנים חמות ובאוויר חם כדי לחמם את הלחם. זה עובד, אך התהליך איטי. החלטנו להוסיף גורם נוסף לתהליך החימום – נורות אינפרא-אדום.
במקום לחכות שהאוויר יתחמם, נורות אלו פוגעות ישירות בקרום הלחם. זה כמו לצאת החוצה ביום קר – אתם מרגישים את החום מיד.
הסוד שמאחורי החימום היעיל
זו הדרך בה זה עובד בפועל: אנו משתמשים בחוטי טונגסטן בתוך צינורות קוורץ. כשהחשמל פועל, החוטים פולטים קרינת אינפרא-אדום. זה שונה מחימום רגיל, שרק מחמם את החדר. פוטונים אלו חודרים ישירות לבצק, וגורמים לשינוי חום פתאומי שגורם לקרום הלחם להתקשות. כך נוצר קרום איכותי שנשבר בקלות כשנוגסים בלחם, מכיוון שהלחות בפני השטח נעלמת מהר מאוד.
פרטים טכניים
אם אתם רוצים להבין את ההיבטים הטכניים, אנו משתמשים בצינורות קוורץ בעלי הספק גבוה (בדרך כלל עם מחברים מסוג R7s או SK15), כדי שהכל יהיה יציב. אנו יוצרים את התנורים האלו כדי שיוכלו לעמוד בעומסי חשמל גבוהים.
אם אתם משתמשים במערכת של 230V או 400V, התנור יתחמם במהירות אדירה. אך יש להיזהר: עומס כזה עלול לפגוע במערכת החשמלית שלכם. ודאו שהחוטים והמחברים שלכם יכולים לעמוד בעומס הזה. אתם לא רוצים להתמודד עם תקלות באמצע הבוקר.
החסרונות (כי שום דבר אינו מושלם)
הקוורץ מצוין לחימום, אך הוא שביר. טיפה אחת של מים או אפילו טביעת אצבע שמנה על הזכוכית יכולים לגרום לנקודות חם. אם זה קורה, הצינור עלול להישבר. זה מעצבן, אך ניתן לתקן זאת על ידי ניקיון קבוע של הצינורות.
יש גם את עניין העוצמה של החימום. חימום באמצעות הלוגן הוא חזק מאוד – אולי חזק מדי. אם הזמן של החימום אינו מדויק, החלק העליון של הלחם עלול להישרף, בעוד שהחלק הפנימי עדיין לא מבושל.
לכן אנו משתמשים בבקרי PID. הם מאפשרים לנורות להידלק ולהיכבות במהירות, כך שהחום יהיה מאוזן – החלק העליון של הלחם יהיה בצבע חום זהוב, בעוד שהחלק התחתון יישאר מבושל. זו דרך עדינה לחימום, אך כשזה עובד, הלחם יוצא מושלם.