למה “וואטים נמוכים” אינם תמיד הדרך הטובה ביותר לחסוך אנרגיה
לרוב המהנדסים יש את הנטייה לחשוב שאם רוצים לחסוך אנרגיה, צריך פשוט להוריד את ערך הוואטים. אך כשמדובר במכשירים כמו תנורי פיצה, הלוגיקה הזו בעצם פוגעת ביעילות המכשיר.
העניין הוא שהכל תלוי במהירות שבה החום מגיע לטמפרטורה הרצויה. אם הרכיבים של המכשיר מסוגלים להגיע לטמפרטורה הרצויה במהירות, אז לא יהיה צורך לבזבז אנרגיה על “אינרציה תרמית” – העיכוב שנוצר כשהמכשיר ממשיך לחמם גם כשאין צורך בכך.
הבעיות של חום “חזק”
רכיבי חימום רגילים הם למעשה חלקים גדולים של חומר בעל מסה תרמית גבוהה. לוקח להם הרבה זמן להתחמם, וכשהם כבר חמים, הם נשארים חמים.
זה גורם לתופעה של חימום יתר. כנראה שראיתם זאת – התרמוסטט כבה את המכשיר, אך התנור ממשיך לחמם את האוכל, כי הרכיבים עדיין חמים. כך נוצר חימום יתר של האוכל, ובזבוז של אנרגיה ללא סיבה.
אנו פותרים בעיה זו באמצעות רכיבי קוורץ בעלי גלים קצרים. רכיבים אלו מגיעים לטמפרטורה הרצויה במהירות, וברגע שהחשמל נכבה, החום נעצר. זה כמו מתג לחימום – ללא עיכובים, ללא בזבוז אנרגיה, ותוצאה מושלמת.
הקושי בשימוש ברכיבים אלו (כי שום דבר אינו מושלם)
כדי להשיג מהירות כזו, אנו משתמשים בחוטים בעלי צפיפות וואטים גבוהה, המונחים בתוך מעטפת קוורץ. זה יוצר זרם חום מרוכז שחודר ישירות לבצק, מבלי לחמם את כל המסגרת המתכתית של התנור.
אך חשוב לזכור שקוורץ הוא חומר שביר. הוא אינו עמיד כמו פלדת אל-חלד. אם התנור רוטט הרבה או נפגע, כדאי להשתמש במעקף הגנה או במסגרת חזקה סביבו. טפלו בו בזהירות, והוא יטפל בכם היטב.
כיצד להתקין את המכשיר
אם אתם מחברים את הרכיבים האלו, עדיף לוותר על מתג ההפעלה/כיבוי הרגיל. עדיף להשתמש בבקר PID.
מעגל PID מתאים מאוד לתגובה המהירה של קרינת האינפרא-אדום. הוא שומר על טמפרטורה יציבה. כך אין צורך להתמודד עם בעיות של “חום יתר” או “קור יתר”, וכתוצאה מכך נחסכת אנרגיה. בנוסף, זמן החימום הראשוני פוחת מאוד. פשוט מפעילים את המכשיר ומתחילים לעבוד.